<h1>העיטור אות ז' זיכוי</h1>
<h2>דף כו:</h2>
זיכוי. כתב הרב המחבר כגון מאן דבעי למיתן זוזי או מטלטלי לאינש אחרינא, וליתיה למקבל מתנה ולית ליה ארעא דליזכי ליה אגב ארעא אי נמי דלא בעי למזכי לה אגב ארעא ולא בקנין. ומטלטלין איכא מאן דאמר דאי יהיב ליה בקנין אף על גב דליתיה גביה קני להו בקנין אבל זוזי דאין מטבע נקנה בחליפין מזכי להו על ידי אחר ומסר להון בידיה ואמר ליה זכי בהלין זוזי לפלני והאי שטרא איתיה בלא קנין. ומסתברא זכוי ושלישות חדא הוא. ורבינו האי שמנה זכוי עם ההקנאה ליתיה דזכוי לחוד לאו כלום הוא וזכוי על ידי אחר הוא. משיכה במטלטלין ואומר לו זכה באלו ומשוך אותן לפלני שנתתי ומכרתי לו או בקרקע בחזקה אומר לו חזק וקנה קרקע זו וזכה בו לפלני. אי נמי שזיכה לו השטר כדתנן (ב"ב קל"ה:) מי שמת ונמצאה דיתקי חגורה לו על מתניו אינה כלום. זיכה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין דבריו קיימין כדאמרינן (כ"ז.) זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו השטר וכו'. אבל בקנין ליתה מדגרסינן בקדושין (כ"ו:) וליקנינהו ניהליה בחליפין דליתיה למקבל מתנה ונזכנהו ניהליה על ידי אחר סבר שמיט ואכיל להו שמע מינה כי ליתיה למקבל מתנה לא מצי לאקנויינהו ניהליה בחליפין על ידי אחר דכליו של קונה בעינן וליתיה. ורבינו שלמה פירש בקדושין דליתיה למקבל מתנה ואין אחר שם רוצה להקנות כליו להנאתו של קונה. ומשמע שאם אחר רוצה להקנות כליו להנאתו של קונה הרי הוא ככליו של קונה ואף על גב דליתיה למקבל מתנה מזכה לו. ובגיטין נמי (מ':) גבי נתתי שדה פלנית לפלני והוא אומר לא נתת לי חיישינן שמא זיכה לו על ידי אחר על ידי שטר וקנין וצריך עיון. ומנהגא דקנין שלא בפני המקבל ולא אשכחינן בה טעמא. והא דנהיגין בכליו שאינו של קונה טעמא כדכתיבנא במאמר [קנין].
<h2>דף מב.</h2>
זיכוי. כתב הרב המחבר כגון מאן דבעי למיתן זוזי או מטלטלי לאינש אחרינא, וליתיה למקבל מתנה ולית ליה ארעא דליזכי ליה אגב ארעא אי נמי דלא בעי למזכי לה אגב ארעא ולא בקנין. ומטלטלין איכא מאן דאמר דאי יהיב ליה בקנין אף על גב דליתיה גביה קני להו בקנין אבל זוזי דאין מטבע נקנה בחליפין מזכי להו על ידי אחר ומסר להון בידיה ואמר ליה זכי בהלין זוזי לפלני והאי שטרא איתיה בלא קנין. ומסתברא זכוי ושלישות חדא הוא. ורבינו האי שמנה זכוי עם ההקנאה ליתיה דזכוי לחוד לאו כלום הוא וזכוי על ידי אחר הוא. משיכה במטלטלין ואומר לו זכה באלו ומשוך אותן לפלני שנתתי ומכרתי לו או בקרקע בחזקה אומר לו חזק וקנה קרקע זו וזכה בו לפלני. אי נמי שזיכה לו השטר כדתנן (ב"ב קל"ה:) מי שמת ונמצאה דיתקי חגורה לו על מתניו אינה כלום. זיכה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין דבריו קיימין כדאמרינן (כ"ז.) זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו השטר וכו'. אבל בקנין ליתה מדגרסינן בקדושין (כ"ו:) וליקנינהו ניהליה בחליפין דליתיה למקבל מתנה ונזכנהו ניהליה על ידי אחר סבר שמיט ואכיל להו שמע מינה כי ליתיה למקבל מתנה לא מצי לאקנויינהו ניהליה בחליפין על ידי אחר דכליו של קונה בעינן וליתיה. ורבינו שלמה פירש בקדושין דליתיה למקבל מתנה ואין אחר שם רוצה להקנות כליו להנאתו של קונה. ומשמע שאם אחר רוצה להקנות כליו להנאתו של קונה הרי הוא ככליו של קונה ואף על גב דליתיה למקבל מתנה מזכה לו. ובגיטין נמי (מ':) גבי נתתי שדה פלנית לפלני והוא אומר לא נתת לי חיישינן שמא זיכה לו על ידי אחר על ידי שטר וקנין וצריך עיון. ומנהגא דקנין שלא בפני המקבל ולא אשכחינן בה טעמא. והא דנהיגין בכליו שאינו של קונה טעמא כדכתיבנא במאמר [קנין].
